פרוטוקול ישיבת כנסת לעניני הזנה | יולי 2014

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ד (20 ביולי 2014), שעה 10:30

סדר היום:

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ב-2012

נכחו:

חברי הוועדה:

עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

רות קלדרון

מוזמנים:

פרופ' איתמר גרוטו	–	ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
זאב פיש	–	מפקח ארצי לבריאות הציבור, משרד הבריאות
ד"ר רונית אנדוידט	–	מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
חוה אלטמן	–	דיאטנית ארצית, משרד הבריאות
חיים גבע הספיל	–	המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות
שלומית ניר טור	–	מנהלת תחום, משרד הבריאות
ינאי קרנצלר	–	מקדם בריאות, משרד הבריאות
עירית ליבנה	–	המפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך
לירון שפיגל	–	עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך
יעקב פרידברג	–	עו"ד, משרד המשפטים
ענת זוהר	–	עו"ד, משרד המשפטים
שחר פרלמוטר	–	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
רחל עזריה	–	סגנית ראש העיר ירושלים
גילי גוטיוירט	–	עוזרת לסגנית ראש העיר ירושלים
אביטל פריזמנט	–	עו"ד, המועצה הישראלית לצרכנות
מגי מזרחי בונפיל	–	מנהלת פרויקט ההזנה, חברה למשק וכלכלה
אריאנה עוז חלק	–	יועצת מקצועית פרויקט ההזנה, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי
צור טהון	–	אחראי הזנה גבעתיים, פורום ילדי ישראל אוכלים בריא
יפעת שמר	–	יו"ר ועד צהרוני נתניה, ארגוני הורים
עינב גוטרמן	–	עו"ד, מייסדת ויו"ר כולנו משפחה
נירה גייפמן	–	טכנולוגית מזון, חברת Pro Solv
הדס יריב	–	טכנולוגית מזון ותזונאית, חברת Pro Solv
איילת מייזנר	–	מנכ"לית עמותת מהיום - הפורום לאורח חיים בריא
ענת פרידמן-קולס	–	מנהלת שיווק לקט ישראל
ישראל אליסף	–	ארגון הורים, ירושלים

ייעוץ משפטי:

מירב ישראלי

מנהלת הוועדה:

יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר המתרגמים

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ב-2012

היו"ר עמרם מצנע:

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת  החינוך, התרבות והספורט. אנחנו ממשיכים את הדיון בו פתחנו בחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ד-2014.

בדיון האחרון עלו בגדול שתי סוגיות עקרוניות. האחת היא פיקוח גם על ידי הרשויות המקומיות, בנוסף לפיקוח של משרד הבריאות ומשרד החינוך, והשנייה, נושא הצהרונים. מאז הדיון שקיימנו בוועדה התקיימו דיונים פנימיים של משרדי הממשלה  הנוגעים בדבר ומירב, היועצת המשפטית שלנו, ולא השגנו הסכמה כפי שרצינו בוועדה.

בנושא הצהרונים יש איזשהו פתרון חלקי, הייתי קורא לו כך ותכף נדבר עליו, אבל בגדול לא השגנו כאן פריצת דרך. אני אישית חושב שהרשות המקומית היא הגורם החזק ובעצם פעיל ומשפיע בשטח אבל אי אפשר היה להגיע להסכמה עם  משרד הפנים שבעצם מייצג את הרשויות המקומיות.

אני רוצה לומר שאני חושב שבסופו של דבר החשיבות בהוצאת החוק הזה לשטח, כלומר, במתן תוקף לחוק גם אם הוא לא מושלם וגם אם חלקנו חושבים שניתן היה לעשות אותו יותר נכון, החשיבות שהחוק הזה יסיים את תהליך החקיקה, ייכנס לספר החוקים וישפיע בשטח על איכות המזון שאנחנו מספקים לילדינו, היא יותר חשובה מאשר חוק שמקיף את הכול ואנחנו נצטרך כנראה, אם נרצה שהוא יהיה הכי טוב בעולם, להמשיך לעסוק בו. אי אפשר וזה לא מקובל שאנחנו מחוקקים חוקים ומכניסים פנימה נהלים שהם לא על דעת המשרדים וזה חוק  שהוא ביוזמת הממשלה.

את זה אני אומר לכל מי שייאבק כאן על כך שהחוק צריך לכלול דברים מסוימים ויאמרו שלא יתכן, לא יכול להיות, לא מתקבל על הדעת וכן הלאה והכול כנראה קורה בסופו של דבר.

לכן אני  רוצה בשעה ורבע שנותרו לנו לדיון  להביא לסיום החקיקה ולהכנתו של החוק לקריאה שנייה ושלישית.

בעניין הצהרונים יש הסכמה של משרד החינוך – אני עוד לא יודע אם יש גם הסכמה של משרד הכלכלה כי חלק מהצהרונים הם בסמכותו – שבמכרזים שמוציא משרד החינוך, ואני מקווה גם משרד הכלכלה, תהיה הפניה לחוק. כלומר, הזכיינים במכרזים שיוצאו לשטח יחויבו לפעול על פי החוק הזה למרות שבחקיקה הראשית הזאת לא מצאו את הדרך להכניס פנימה את הצהרונים בגלל מכלול האחריות, הרשויות והבעלויות על הצהרונים.

עד כאן פתיחה שלי. ניתן 15-20 דקות למי שרוצה להעיר הערות כלליות ולאחר מכן ניכנס להקראת החוק כדי להביא לאישורו.

משרד החינוך, רוצים להוסיף משהו?

עירית ליבנה:

אנחנו מקווים שנתקדם.

היו"ר עמרם מצנע:

מי מהנוכחים רוצה להתייחס ולומר  משהו ברמה העקרונית?  מהמייצגים, מהאורחים?

רחל עזריה:

בחוק הזה אין התייחסות להרכב המזון בהקשר של הצהרונים.

היו"ר עמרם מצנע:

אמרתי. בחוק אין אבל יש הסכמה של משרד החינוך. עוד לא קיבלנו, ואני מבין שלא נמצא כאן נציג של משרד הכלכלה אבל נוודא את זה שהם מתחייבים שבמכרזים היוצאים מטעמם הם יחילו את מה שכתוב בחוק על מי שירצה לזכות במכרז.

רחל עזריה:

איך החוק בא לידי ביטוי בהקשר של הצהרונים? לא ברמה הפורמלית אלא ברמה המעשית.

היו"ר עמרם מצנע:

מה שכתוב כאן יחייב את הזכיין.

רחל עזריה:

אבל מה שכתוב כאן הוא רלוונטי לתחום הצהרונים?

היו"ר עמרם מצנע:

הוא רלוונטי למזון.

מירב ישראלי:

להרכב התזונה.

רחל עזריה:

אני מציעה בנושא של הצהרונים, בפועל מתקיים בשטח מהלך שהוא מאוד מצליח, התחלנו פיילוט בירושלים ובשנה הבאה הוא יורחב לכל הצהרונים בירושלים. אני נמצאת עכשיו במהלך הלא חקיקתי. עשינו מהלך של הפחתת שמן, מלח, הרכב תזונתי, הפסקת בשר מעובד, הגדלת כמות הירקות והפירות.

היו"ר עמרם מצנע:

יפה עשיתם. בסוף כל מי שמוציא מכרז כלשהו רשאי להחמיר בהוראות.

רחל עזריה:

אני אומרת שמאוד יכול להיות שהמסלול עם הצהרונים הוא גם המסלול החקיקתי אבל גם המסלול של מה שקורה בפועל. אם בשנה הבאה אנחנו עושים בכל ירושלים, אפשר להרחיב לכל הצהרונים ברחבי הארץ, אנחנו בעצם מייצרים איזשהו סטנדרט לא בדרך החקיקתית.

היו"ר עמרם מצנע:

אני אולי ארחיב את זה. אנחנו ממליצים  בסיכום – לא בחוק אבל בסיכום של הוועדה – לכל מי שהוא  בעל סמכות להוציא מכרז להספקת מזון לצהרונים ובכלל, שלא מופיע בחוק, לשים את התנאים בחקיקה לתוך המכרז.

רחל עזריה:

ואפילו יותר מזה.

היו"ר עמרם מצנע:

כן. ואפילו יותר מזה.

ישראל אליסף:

ארגון הורים למערכת החינוך בירושלים. יש שני אספקטים ואחד הוא בנושא איכות המזון ואתם התייחסתם לזה בחוק. אני רוצה להביא לתשומת הלב, בעיקר לגבי הצהרונים כי זה התחום בו התעסקתי הרבה השנה, את הפיקוח על איכות המזון. לאור מה שהיה בירושלים, וזה היה הרבה בתקשורת כאשר בחודש פברואר היה חשש לתולעים במזון ואחרי כן התברר כנבטי שעועית אבל היה חשש מאוד גדול והרבה בלגן סביב זה, אנחנו חושבים שתכנית ההזנה היא תכנית ממשלתית מתוקצבת  בצורה ממשלתית, יש לה הרבה השלכות על בריאות הציבור, הגורם הממשלתי שאחראי על  בריאות הציבור זה משרד הבריאות ולכן לאור כל ההתנסות הזאת,  לנו נראה הגיוני שמשרד הבריאות יהיה זה שיפקח על אותם יצרני מזון. זה לא הגיוני שמשרד החינוך, באמצעות הקרן שדואגת להספקת המזון, יתקצב את אותה קרן שתפקח על יצרני המזון. זה פשוט חסר הגיון.  דיברנו במשרד החינוך עם מי שאחראי על התכניות התוספתיות. דרך אגב, הוא גם עשה ביחד עם סגנית ראש העיר שלנו את כל הפיילוט של הזנה בריאה ומגיע להם הרבה יישר כוח על זה כי זה דבר מאוד חשוב. מה שהם עשו מתרכז באיכות המזון וזה חשוב מאוד אבל גם הפיקוח חשוב. הוא אמר לנו משפט פשוט. הוא אמר: אנחנו נשמח להעביר את הפיקוח למשרד הבריאות אם משרד הבריאות ירצה לקחת את זה עליו. יש כאן בעיות של תקנים והיינו שמחים שזה יצוף למעלה וייפתר.

רונית אנדוידט:

אני מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. לגבי נושא הפיקוח. אין לנו חילוקי דעות לכך שמשרד הבריאות יכול לפקח וגם לבנות את תיק הפיקוח, אבל כמו שנאמר אין לנו תקציב לזה. לאור המצב הזה לא ניתן כרגע שמשרד הבריאות יעשה את זה. אני מבינה שלמשרד החינוך יש תקציב לפיקוח. חשוב לנו שאנשי הפיקוח יהיו אנשי מקצוע, שאלה אנשים שמבינים בתזונה, תזונאים, ולא אנשי פיקוח שאנחנו לא יודעים מה ההכשרה שלהם.

היו"ר עמרם מצנע:

האם משרד הבריאות לא מפקח על יצרני מזון?

רונית אנדוידט:

על יצרני מזון, כן. אבל כאן מדובר בהכנת מזון מוכן ועל פיקוח על הקייטרינג וכל שרשרת המזון. זה לראות שגודל המנה מגיעה כפי שצריך לשולחן הילד שאוכל. זה משהו שבכוח האדם הנוכחי הוא בלתי אפשרי.

דבר שני זה הנושא של מתחם בתי הספר. חשוב לנו מאוד שבפיקוח ייכנס גם נושא המזנונים של בתי הספר, כל מכונות השתייה המתוקה שאנחנו מתנגדים להן וכולי. כאן אין לנו חילוקי דעות עם משרד החינוך שגם הם בעד שהדברים האלה יהיו מפוקחים.

נושא נוסף זה נושא של מזון בריא אכיל ובר קיימא וגודלי מנה. חשוב שהדברים האלה ייכנסו כי אנחנו שומעים הרבה תלונות על כך שהרכב המזון הוא אולי בסדר אבל אי אפשר לאכול אותו או שהילדים לא אוכלים אותו. חשוב לנו שהילדים יאכלו אותו ושהוא יהיה גם טעים אבל כמובן שיהיה גם מזין. מבחינת כל שרשרת המזון, יש כאן בעצם אלמנט גם של ההרכב התזונתי, גם של איכות המזון וגם כמובן כל הנושא התברואתי שחשוב שייעשה פיקוח לאורך כל המעגל הזה.

היו"ר עמרם מצנע:

תרשי לי להבין. משרד הבריאות ומשרד החינוך חתומים על הצעת החוק הזאת.

רונית אנדוידט:

נכון. אנחנו בעד פיקוח.

היו"ר עמרם מצנע:

החוק כפי שהוא מוגש לאישור לקריאה שנייה ושלישית, הוא מקובל עליכם.

רונית אנדוידט:

בעיקרון הוא מקובל עלינו.

היו"ר עמרם מצנע:

לא בעיקרון. תכל'ס.

רונית אנדוידט:

הוא מקובל עלינו כאשר בנושא הפיקוח, חשוב לנו שיהיה ברור שאנשי הפיקוח הם אנשי מקצוע שעושים את הפיקוח. אין לנו התנגדות שזה יהיה משרד החינוך לפי הנחיות של משרד הבריאות.

ישראל אליסף:

זה נראה לך הגיוני שמשרד החינוך באמצעות אותה קרן שמספקת את המזון, היא תהיה זאת שתפקח? בסדר, אלה אנשי מקצוע אבל הם כפופים למנהל שהוא זה שאחראי.

רחל עזריה:

לא, אבל זה לא נכון כי זאת לא הקרן שמספקת את המזון. זאת הקרן שקונה את השירות מספקי המזון והיא זו שמגדירה את המכרז. יכול להיות שיש לך ביקורת על זה, אבל זאת לא הקרן שמספקת את המזון. זאת לא בדיקה פנימית. זאת הקרן שאחראית לעשות את המכרז.

מירב ישראלי:

המפקחים מבין עובדי משרדו.

ישראל אליסף:

הקרן אחראית לתשלום של ההזנה. היא מקבלת את התקצוב להזנה והיא גם משלמת על הפיקוח.  דרך אגב, אפשר לבקש ממרכז המחקר של הכנסת לומר מה קורה במדינות אחרות.

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו עכשיו רוצים לאשר חוק. בבקשה.

זאב פיש:

מפקח ארצי לבריאות הציבור במשרד הבריאות. בואו נעשה סדר. הנושא הזה של פיקוח משרד הבריאות עלה בוועדה הזאת ובוועדה מקבילה כבר הרבה מאוד זמן. העמדה הרשמית של משרד הבריאות היא שאנחנו מעוניינים, רוצים ומסוגלים לעשות מקצועית את הפיקוח. היו דיונים ואני חושב שגם בוועדה הזאת והוחלט. אנחנו אמרנו גם מה אנחנו נדרשים, כך וכך מפקחים, כך וכך תזונאיות. מכיוון שלא היה בנמצא, הוחלט להעביר את זה למשרד החינוך. בתיאום עם משרד החינוך ובהתייעצות עם שר הבריאות. אנחנו כמובן נעשה כל מה שנדרש וכבר עשינו כל מה שנדרש מבחינת הכנת תקנות, הנחיות, נהלים, מה לבדוק מבחינת התורה המקצועית. החליטה הוועדה, החליטה הכנסת שלא אנחנו נעשה את הפיקוח וזה המצב היום.

היו"ר עמרם מצנע:

נכון.

זאב פיש:

אני רוצה שיהיה ברור. זה נרשם כאן בכל הפרוטוקולים שמשרד הבריאות מעוניין ודרש והציע את עצמו. זה המצב.

צור טהון:

אני אחראי על נושא ההזנה בגבעתיים וחבר בפורום של הורים לילדי ישראל. אני קודם כל רוצה לברך על החקיקה. אני חושב שכמו הרבה חוקים, החוק עוד לא לגמרי מושלם כפי שציינו כאן לפני,  אבל זה מהווה איזושהי גושפנקא מבחינתנו ההורים להכרה ממשלתית במאבק ארוך השנים הזה למען מזון בריא יותר לילדינו. זאת אבל דרך חשובה שאני מקווה שרק תשופר בהמשך, כמו שציינת.

מעל הבמה הזאת אני רוצה לקרוא לכלל ההורים בישראל להיות הרבה יותר מעורבים במה אוכלים הילדים שלהם. לנו זה נראה טריביאלי, אבל מסתבר שהרבה הורים לא מודעים לנושא הזה. כמו שהם חושבים על מה הם אוכלים במקום העבודה, אני אשמח אם הם ישאלו יותר שאלות ויהיו הרבה יותר סקרנים. אני לא מדבר מאיזושהי עמדה פטרונית ומתנשאת, סתם אני חושב שיש בורות בנושא הזה. אני אשמח אם יהיו הרבה יותר סקרנים לגבי מה אוכלים הילדים, מי מספק, והאם באמת יש אכיפה של החוק המתהווה.

עוד שני דברים קטנים. הערה אחת שנובעת מהרבה מאבקים בנושא הזה. אני חושב שהיכן שיש הרבה מתווכים, וכל תהליך שיש בו הרבה מתווכים והרבה ידיים שמחליפות כספים, בסופו של דבר הלקוח – במקרה הזה זה הילד – נפגע ואני אשמח אם קצת נוכל לדלל את התהליך הזה. בעיקר אני מפנה את תשומת הלב לכל נושא המערכת העירונית, לכל נושא הרשויות המקומיות ואני אשמח אם הם ילכו צעד אחורה במה שהם יכולים וילכו צעד קדימה במה שנדרוש מהם לעשות.

דבר אחרון שהוא מאוד חשוב לי והוא לא מוזכר מספיק אבל ציינו זאת גם בישיבות קודמות. צריך להפנות משאבים נוספים – וכאן אני פונה בעיקר למשרד החינוך – והרבה חשיבה נוספת לכל מה שקשור להדרכת הצוות החינוכי כי זאת התחנה האחרונה. אפשר לעשות הרבה דברים בנוגע לאיכות המזון ולהרכב שלו, אבל מי שמגיש את המזון בסופו של דבר בתחנת הקצה לילדינו, אלה אנשי הצוות החינוכי שאם הם לא מיישרים קו בכל מה שקשור לחקיקה החדשה, זה לא שווה שום דבר. תודה.

איתמר גרוטו:

אני ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. שתי הערות. בנושא של הצהרונים. אני הקמתי איזשהו פורום שחברים בו גם נציגי ההורים וגם משרדי הממשלה הרלוונטיים וכולי בנושא הצהרונים. אנחנו היינו רוצים לעבוד עם השלטון המקומי ועם משרד הכלכלה במטרה לקדם את הנושא של הצהרונים בתהליך שיהיה דומה לחוק. זה לידיעה.

            הזכרת את הפיקוח שאנחנו עושים במפעלי הסעדה. אנחנו גם מקדמים יוזמה שכרגע מפעלי ההסעדה שמספקים למוסדות חינוך החל מגן הילדים ועד בית ספר, כולל צהרונים, יהיו חייבים בבקרה אקסטרה בנושא התזונתי. זאת אומרת, יהיה להם רישיון ליצרן מיוחד שרק להם יתאפשר לספק מזון למוסדות חינוך.

שתי היוזמות האלה נותנות גיבוי למהלכים שאולי הם לא מספיק בתוך החוק.

ענת פרידמן-קולס:

אני מלקט ישראל. כנציגת לקט ישראל אני מעוניינת לברך בעיקרון על החוק. אני רוצה להתייחס להגדרה של ספק בתמורה או שלא בתמורה. כלומר, התרומות. אנחנו בלקט ישראל עושים פעילות מאוד ענפה בנושא של כריכים לילדים ומספקים לבתי הספר בכל הארץ מצרכים כדי שבתי הספר יוכלו להכין בעצמם את הכריכים לילדים הנזקקים. ברגע שהנושא של  לא בתמורה או עמותות נכנס בחפיפה אחת ליצרני המזון ולספקי המזון, כל מה שאנחנו מבקשים זה להיות אתנו באיזשהו דיאלוג. אנחנו נציגי עמותות ומתנהלים בצורה מאוד מאוד ברורה ומאוד מאוד מוסדרת בנושא של בריאות הציבור, ביטחון תזונתי ותזונה נבונה. מלווה את הפעילות שלנו תזונאית מוסמכת ואנחנו עובדים יחד עם משרד ייעוץ מוכר וגדול בכל הארץ שתומך בנו בנושא הזה. אנחנו מבקשים לקיים אתנו איזשהו דיאלוג כדי שנוכל להמשיך את הפעילות שלנו בצורה ראויה, כדי שנוכל להכניס את כל הנושא הזה של עמותות ותרומות לסוג של הסדרה כדי שנוכל להמשיך את הפעילות שלנו רק לשיפור הביטחון התזונתי של הילדים.

היו"ר עמרם מצנע:

קראתי את מה ששלחתם. אני מבין שאתם מבינים שאי אפשר להחריג את התרומות מהפיקוח ומהכללים.

ענת פרידמן-קולס:

בוודאי שלא.

היו"ר עמרם מצנע:

את צודקת שצריך לראות איך אתם משתלבים בזה. זה נכון.

הדס יריב:

אני מחברת פרוסון ואנחנו עובדים עם תעשיית המזון בשירותי קייטרינג. אני מברכת מאוד על היוזמה. אני חושבת שהיא מאוד חשובה וברוכה אבל צריך לזכור שיש לתהליך הזה אחר כך באכיפה שלוש זרועות. אנחנו מדברים על ההיבט התברואתי, שהמנה תהיה מסופקת בצורה נאותה, ההיבט התזונתי, שהמנה תהיה ראויה מבחינה תזונתית ותעמוד בדרישות, אבל  יש כאן גם היבט קולינרי.

היו"ר עמרם מצנע:

שיהיה טעים.

הדס יריב:

שהילדים יאכלו.

היו"ר עמרם מצנע:

זאת משוואה כנראה בלתי אפשרית.

הדס יריב:

אחרת לא עשינו כאן כלום.  אני חושבת שאם נותנים את הדעת וכל הזמן חושבים בשלוש הרמות האלה, אפשר לעשות משהו שהוא יהיה ישים ומשמעותי ואפשר יהיה גם לאכוף את זה.

עינב גוטרמן:

עמותת כולנו משפחה ופורום ילדי ישראל אוכלים בריא. אנחנו באמת רוצים לברך גם את משרד החינוך וגם את משרד הבריאות על כברת הדרך וגם על הפעילות, תוך כדי הדיונים ובין הדיונים, כדי באמת לשאוף לשלמות של המהלך הזה והיכן שהחוק לא נותן את המענה, לייצר איזשהו מענה שהוא מחוץ לקופסה ויותר יצירתי.

אנחנו חוזרים על דברים שנאמרו כאן, על הפיכת משרד הבריאות לשותף יותר פעיל בנושא הזה, לקבוע את הסטנדרטים, להסכים לתנאים כי משרד הבריאות הוא הגורם המקצועי. בנוסף, להעלות את עניין הצהרונים כי החוק יעבור, וטוב שהוא יעבור, אבל עדיין צריך להמשיך ולדון, אולי בדיונים נפרדים, מה עושים עם הצהרונים גם מבחינת ההיבט של התזונה, אבל לא רק כי יש עוד הרבה מאוד בעיות בצהרונים. זה נושא שראוי להביא אותו אל שולחן הוועדה כדי לראות איך ממשיכים מכאן וזה לא מתמסמס.

אריאנה עוז חלק:

החברה למשק  וכלכלה של השלטון המקומי.  אנחנו בהחלט נרים את הכפפה כפי שהוצע כאן לקראת הדיון. במסגרת מכרזי המסגרת שאנחנו מפרסמים עבור הרשויות המקומיות לכלל המסגרות, ביניהן גם צהרונים, אנחנו בהחלט נאמץ חלקים נכבדים מהחוק הזה  עוד אפילו לפני שהוא יעבור באופן סופי. זאת התרומה שלנו  מבחינת השלטון המקומי.

שמעון אוחיון:

גם אני מברך על היוזמה ועל קידום החקיקה. אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להיערך למה שקורה היום במערכת החינוך שילדינו מבלים יום שלם במסגרת מוסדית חינוכית, פורמלית או לא פורמלית, והסיפור של התזונה הופך להיות מרכיב חשוב. כמעט שרציתי לומר אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, אבל בוודאי שאני מברך על החקיקה.

כחבר ועדת הביקורת של המדינה בכנסת, אני ער לכך שחלק גדול מן הביקורת נובעת מזה שאולי תחומים נופלים בין הכיסאות. לא תמיד יש חפיפה בין האחריות והסמכות והאכיפה. בכל זאת אני בעד שנצא לדרך. שיהיה לנו ואקום ולא יהיה לנו חוק – בוודאי לא. אנחנו צריכים לאכוף. על פניו היה נראה לי שמשרד הבריאות היה לוקח עליו את כל עניין הפיקוח מהתחלה ועד הסוף, גם בכל תהליך ייצור המזון, שיווקו, איכותו. אני לא יודע בדיוק לגבי הצד הקולינרי, אם משרד הבריאות מתמחה בזה, אבל אני דווקא אופטימי בעניין הזה של הצד הקולינרי כי אני רואה שיש מיזוג יפה.

היו"ר עמרם מצנע:

לא יודע. כסבא אני די נכשלתי בעניין הזה.

שמעון אוחיון:

אני רואה שילדיי ונכדיי אוכלים גם גפילטע פיש, אוכלים מרק עם אטריות והרינג עם בצל. אני דווקא אופטימי בעניין הזה של הצד הקולינרי. אנחנו רואים את המטבח הישראלי שבאמת הפך להיות עשיר.

 מה שכן חשוב זה כמובן לקדם ולעקוב אחרי ביצועו של החוק ולהמשיך את הדיון משום שבעיני משרד הבריאות היה צריך לקחת את כל הצד המעשי. הוא האחראי, הוא הכתובת לכל תהליך ייצור המזון, שיווקו ואיכותו מ-א' עד ת' כשהוא מבין את כל הרכיבים עליהם דיברנו.

אני מברך על קידום הצעת החוק שאני בוודאי בעדה. אנחנו נמשיך לעקוב.

היו"ר עמרם מצנע:

תודה. מירב, אנחנו מתחילים בהקראת החוק. נעבור סעיף-סעיף ומי שיהיו לו הערות, יוכל להעיר אותן.

מירב ישראלי:

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ב-2012

פרק א': הגדרות

1.     הגדרות

בחוק זה –

"אספקה של מזון" – אספקה של מזון באופן מתמשך, מאורגן ומרוכז.

הכוונה במילה מתמשך הייתה להחריג דברים חד פעמיים, תרומות חד פעמיות או אירועים חד פעמיים. אני עוד אתייעץ עם הנסחית לגבי המילה הטובה ביותר.

יפעת שמר:

הבעיה היא בהגדרה של ה-מתמשך כאשר אתם מנסים להחריג את האירועים החד פעמיים. זה בדיוק חלק מהבעיה.  אני יודעת שאצלנו יש בתי ספר שהיו עושים יום פיצה, שזה אירוע חד פעמי לכאורה אבל היו עושים את זה פעמיים בחודש כדי לגייס כספים לטובת מסיבת סיום של כיתה ו'. זאת אומרת, פעמיים בחודש באופן חד פעמי יגישו לילדים פיצה עם טרופית שהיא כמובן לא בריאה כי אתה מנסה למקסם את הרווח ולקנות את הזול ביותר כדי למכור להם בחמישה שקלים משולש ולמקסם את הרווח כדי שיהיה כסף. כך בבתי ספר הנהגות הורים היו מצליחים לגייס 10,000 שקלים בשנה בבית ספר אחד על בסיס יום פיצה חד פעמי פעמיים בחודש. אני חושבת שדווקא הסיטואציה הזאת לנסות להחריג אירוע חד פעמי, היא מאוד בעייתית.

יעקב פרידברג:

פעמיים בחודש, זה לא חד פעמי.

יפעת שמר:

מה ההגדרה של חד פעמי?

מירב ישראלי:

זה אומר שכל אימא שמביאה עוגה לבית ספר, זה יחול עליה. אנחנו מנסים למנוע את זה.

יפעת שמר:

אימא שמביאה עוגה, היא לא ספק מזון.

היו"ר עמרם מצנע:

הבנו את העניין. תנסו למצוא ניסוח יותר טוב ל-מתמשך, אבל הרעיון הוא להחריג אירועים חד פעמיים. יכול להיות שצריך להגדיר כאן אירוע חד פעמי.

מירב ישראלי:

בדיוק. יכול להיות שזה יהיה עדיף.

יעקב פרידברג:

אנחנו לא רוצים להחריג את היכולת של הורה להביא עוגה לבית הספר.

יפעת שמר:

אין ספק שגם אם ההורים היו מכינים את הפיצה בבית ליום פיצה, זה היה הרבה יותר טוב מאשר אותה פיצה קנויה.

היו"ר עמרם מצנע:

הכול נכון.

מירב ישראלי:

"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, שלומדים בו יותר מעשרה תלמידים.

זה אומר למעשה כל מוסדות החינוך.

"הממונה" – מי שמונה בידי שר החינוך לפי סעיף 22.

"מזון" – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983.

"ספק מזון" – העוסק במכירה או באספקה של מזון, בתמורה או שלא בתמורה.

"השר" –  שר החינוך.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות? שאלות?

ענת זוהר:

משרד המשפטים. אני רוצה לחזור לעניין של ה-מתמשך. היות שההגדרה של ספק מזון גם היא מפנה למילה אספקה שדורשת את התנאי של מתמשך, אני חושבת שזה יכול להיות בעייתי גם מבחינת מישהו שעיסוקו הוא באספקת מזון ואז הוא יבוא ויאמר שהוא לא סיפק באופן מתמשך ולכן הוא לא עבר הפרה שניתן להטיל בגינה עיצום.  כלומר, צריך לבדוק את הדבר הזה.

מירב ישראלי:

רוצים לגבי מי שמספק בתמורה נעשה את זה לכל דבר ולא רק מתמשך, ולכל השאר רק מתמשך? זה נראה לך הגיוני?

ענת זוהר:

זה עניין של נסחות. ההערה שלי הייתה של נסחות.

מירב ישראלי:

זה פותר גם את הבעיה של יום פיצה. אם זה מישהו שהוא ספק שמספק בתמורה, גם חד פעמי. השאלה אם אתה רוצה לכסות את הכול. אני מציעה כאן הצעה.

רחל עזריה:

עסקתי בנושא הזה הרבה זמן ואני מציעה שנשאיר את החוק טיפה פחות חד משמעי למרות שזה לא יכסה את זה כי אכיפה של חוקים היא גם בהקשר של החומרה שלהם. זאת אומרת, זה שיהיה לך חוק מאוד מאוד חד משמעי, לא אומר בהכרח שיאכפו את זה בבית הספר. אני חושבת שהדרך לשנות, אנחנו באיזשהו תהליך ארוך וכל הכבוד על הרמת הכפפה, לעשות את החוק הזה גם אם הוא, כמו שאמרתם מהתחלה, לא בדיוק כמו שכולם כאן רצו. זה תהליך. אנחנו באיזשהו דיאלוג עם הרשויות, עם ההורים, עם הילדים.

היו"ר עמרם מצנע:

אני מאוד מסכים עם מה שאומרת לנו סגנית ראש עיריית ירושלים. אם אנחנו נדקדק וניכנס וננסה לסגור את כל הפרצות, זה ייקח לנו הרבה זמן אבל גם לא נגיע למשהו באמת מתאים.

יפעת שמר:

הרי יש חוזר מנכ"ל בנושא וכרגע הוא לא נאכף. בגלל שהוא לא נאכף, מגיע כל הרעיון של החקיקה. זאת אומרת שאם אתם אומרים בעצם שנשאיר את הדברים האלה, גם כך כרגע חוזר מנכ"ל אמור להיות מחייב ולא נאכף. החוק בא לגרום לזה שכן ייאכף.

היו"ר עמרם מצנע:

הבנתי. אני רוצה להיות מאוד קונקרטי. האם נראה לכם באמת לעשות הפרדה בין בתמורה או שלא בתמורה ?

לירון שפיגל:

אני חושב שאין צורך לעשות הפרדה. אני חושב שנשאיר את הנוסח כפי שהוא ונבדוק.

היו"ר עמרם מצנע:

בסדר. אנחנו רק נחפש מילה ל-מתמשך או צמד מלים יותר ראוי.

רונית אנדוידט:

רציתי להעיר לגבי ספק המזון. צריך להיות גם הכנת מזון באיזשהו מקום ואני לא רואה את המלים האלה של להכין את המזון.

היו"ר עמרם מצנע:

גברתי, את משרד הבריאות. זה מה שאתם הצעתם. אם היו לכם בעיות, הייתם צריכים לנסח את זה מראש. את לא יכולה  להעיר עכשיו הערות אלא אם כן יש לך כאן איזושהי תשובה לזה.

ישראל אליסף:

הכוונה  היא אם מכינים הכול בבית הספר.

היו"ר עמרם מצנע:

לא, היא לא מתכוונת לזה.

מירב ישראלי:

אם ננסה להגדיר את המילה "העוסק", יכול להיות שדרך זה אפשר יהיה לתפוס את מי שאנחנו רוצים ואת מי שלא.

יעקב פרידברג:

זה נכון כי העוסק הוא אדם שזאת דרך עיסוקו.

קריאה:

ממילא הכול חל על הספק.

מירב ישראלי:

אם כך, לא צריך את המילה מתמשך. נוריד אותה. השאלה אם מי שדרך עיסוקו - - -

היו"ר עמרם מצנע:

משרד הבריאות מעיר כאן לגבי "העוסק במכירה, הכנה או אספקה".

מירב ישראלי:

לא. כי הכנה זה לא רלוונטי לחוק הזה. כאן אנחנו מדברים רק על מי שמוכר ומספק.

יעקב פרידברג:

רק הקצה מעניין אותנו.

היו"ר עמרם מצנע:

בסדר. שמעון, ברשותך, אנחנו מאשרים את סעיף 1.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 1 אושר

שמעון אוחיון:

בסדר.

היו"ר עמרם מצנע:

מורידים את המילה "מתמשך".

מירב ישראלי:

לגבי העוסק וספק.

יעקב פרידברג:

אפשר אולי להוסיף במילה "אספקה" – על פי תכנית או משהו כזה.

מירב ישראלי:

נשאיר את כל ההגדרות כפי שהן ובעצם זה יהיה בפרשנות של משרד החינוך. זאת המשמעות.

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 1 כמו שהוא – אושר.

מירב ישראלי:

גם ספק מזון נשאר אותו הדבר.

היו"ר עמרם מצנע:

כן. המילה "מתמשך" יורדת.

מירב ישראלי:

פרק ב': מכירה ואספקה של מזון בתחום מוסד חינוך

2.     הרכב המזון המאושר לאספקה או למכירה בתחום מוסד חינוך

(1)  ספק מזון לא יספק ולא ימכור בתחום מוסד חינוך מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) לעניין הרכב המזון וערכו התזונתי.

(2)  השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע תנאים והוראות לעניין הרכב המזון שניתן לספק או למכור בתחום מוסד חינוך ולעניין ערכו התזונתי, בהתחשב, בין השאר, בסוג מוסד החינוך, בצורכי התלמידים ובגילם.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 2.

רחל עזריה:

מה אמור להיות בזה? מה הכללים?

יעקב פרידברג:

זה ייקבע במסגרת התקנות.

היו"ר עמרם מצנע:

הוראות שהשר יקבע.

עירית ליבנה:

יש כאן מנכ"ל ותהיינה תקנות שתתחלנה.

רחל עזריה:

כי בזמנו חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות, התקנות של משרד הבריאות לא התקבלו במלואן על ידי משרד החינוך.

עירית ליבנה:

אנחנו בשלב אחר. אין דבר כזה.

רחל עזריה:

אני מבינה. אני רק שואלת מתי אנחנו נדע מה יש.

עירית ליבנה:

כאשר תקבענה התקנות, שזה תהליך שיתחיל.

היו"ר עמרם מצנע:

לפי מה שכתוב כאן, אלה לא תקנות.

מירב ישראלי:

כן, אלה תקנות.

עירית ליבנה:

אלה תקנות.

רחל עזריה:

אני מבינה שכל החוק הזה, בסוף אתם תאמרו - - -

היו"ר עמרם מצנע:

החוק הוא בעצם מסגרת.

עירית ליבנה:

הוא מסגרת.

היו"ר עמרם מצנע:

תהליך התקנות הוא יותר מפורט וגם יותר זריז גם באישורו וגם אחר כך בתיקונו.

רחל עזריה:

אני אוכל לבקש שהוועדה תלווה את התקנות?

היו"ר עמרם מצנע:

השאלה שאת רוצה לשאול היא לגבי לוח זמנים.

רחל עזריה:

ואם הוועדה תלווה את התקנות.

היו"ר עמרם מצנע:

ודאי.

רחל עזריה:

כי אנחנו צריכים את זה.

היו"ר עמרם מצנע:

לגבי לוח זמנים, נדבר בסוף.

צור טהון:

שאלת תם. מה המשמעות המשפטית של המילה בהתייעצות?

מירב ישראלי:

אני אסביר. התייעצות, בעיקרון זה מחייב את שר החינוך לפנות לשר הבריאות, לקבל את עמדתו ולשקול אותה – כך הפסיקה אומרת – בלב פתוח ובנפש חפצה.

צור טהון:

אבל הוא לא מחויב.

היו"ר עמרם מצנע:

הוא לא מחויב.

מירב ישראלי:

הוא לא מחויב, אבל אם הוא לא מקבל את ההמלצה,  צריך להיות לו ברור למה הוא לא מקבל אותה.

היו"ר עמרם מצנע:

בחקיקה כתוב שכאשר אתה צריך, זה בהסכמה. כאן זה בהתייעצות.

היו"ר עמרם מצנע:

משרד החינוך ומשרד הבריאות הגיעו לנוסח הזה ועלי הוא מקובל. אני בכלל לא אוהב ששר אחד צריך להתנות לשר שני. יש לנו כל כך הרבה ניסיון לאורך השנים שבגלל כל מיני סיבות לא רלוונטיות בכלל שר אחד כועס על השר השני ואז הוא לא מאשר לו. עדיף שיהיה שר אחד שזאת סמכותו המלאה ויש לו חובת התייעצות. בדיון הזה כל אחד יוכל להביע את דעתו ובסוף הוועדה מסכמת. הוועדה זה אני וחבר הכנסת אוחיון.

יפעת שמר:

זה ברור, אבל אני שואלת לאור העובדה שיש מספר סטנדרטים של משרד הבריאות - - -

היו"ר עמרם מצנע:

ניסיתי להגיד לך שתם הדיון בנקודה הזאת.

אם אלה תקנות, הן צריכות להיות באישור הוועדה.

מירב ישראלי:

נכון. אפשר להוסיף.

היו"ר עמרם מצנע:

אני לא מת על זה, אבל רחל רוצה בזה.

שמעון אוחיון:

עבורנו זאת גם הזדמנות לבדוק ולעקוב.

היו"ר עמרם מצנע:

ברשותכם, אנחנו מוסיפים את אישור התקנות בוועדה.

לירון שפיגל:

מדובר כאן על תקנות שהן בעצם תקנות מקצועיות לגבי הערכים התזונתיים. השאלה אם באמת יש כאן הכרח. משרדי הממשלה יכולים גם להחליט שהם חושפים את התקנות להערות הציבור שגם זאת אופציה שיכולה להיות לפחות לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אם אני לא טועה.  אם אנחנו רוצים לפרסם את התקנות האלה תוך חצי שנה מיום פרסום החוק, השאלה אם יש צורך בכך שהן יעברו את אישור הוועדה.

מירב ישראלי:

הוספנו בסוף הוראה שהתקנות יותקנו תוך שישה חודשים.

היו"ר עמרם מצנע:

זה בסדר.

שמעון אוחיון:

אם מותר לי להעיר בעניין הזה. כאן מדובר בתקנות שאינן נוגעות אך ורק למשרד החינוך. כאן מדובר גם ברשויות אחרות. לכן כאן בדיוק התיאום והפיקוח של ועדת החינוך חשוב. מה מפריע לך שזה יבוא לכאן? אם הכול זורם, בוודאי שאנחנו נהיה הראשונים שנזרום אתכם.

ענת זוהר:

גם אנחנו ביקשנו שהתקנות האלה יקבלו אישור ועדת הכנסת משום שאלה תקנות שהפרתן גוררת עיצום כספי. לכן חשוב לנו שיהיה פיקוח של הכנסת על התקנות שיותקנו.

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו נכניס פנימה שאישור התקנות יהיה על ידי ועדת החינוך. אנחנו מתחייבים לא להיות גורם מעכב.

עוד משהו לסעיף 2? ברשות חברי, חברי הכנסת אוחיון וקלדרון, אנחנו מאשרים את סעיף 2.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 2 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו מאשרים את סעיף 2.

רות קלדרון:

סליחה שאיחרתי אבל הגעתי מאוד מרחוק. אנשי הגולן ביקשו ממני לייצג אותם כמועצה אזורית ולומר שהם מחויבים לעבוד עם ספק מזון מסוים. הם לא מרוצים מהאוכל אבל כשהם מערערים, אומרים להם שהמינונים הבריאותיים, יש להם אישור תזונאית. הם חושבים שבכל זאת נחסכים שם כספים והספק לא עושה עבודה נכונה לגבי הילדים. האם יש כאן שפיל – אני מצטערת שלא הייתי בהתחלה – שהמועצה האזורית או בית הספר יאמרו שהם לא רוצים את הספק הזה?

היו"ר עמרם מצנע:

הרשות המקומית. זה נושא כאוב אבל הוא לא מהחוק. הוא נושא כאוב בעניין הזה שבמקום לתת חופש פעולה לרשויות מקומיות, משרד החינוך עובד עם זכיינים מרכזיים אבל זה לא מעניין החוק הזה.

רות קלדרון:

אי אפשר שאנחנו נגיד על זה משהו?

היו"ר עמרם מצנע:

זה לא מעניין החוק. זה קשור להרבה דברים שמשרד החינוך עובד עם זכיינים מרכזיים ולא נותנים מספיק חופש פעולה, גם לטעמי, לרשויות המקומיות ולא רק בנושא הזה אלא בעוד נושאים אבל זה לא מעניין החוק.

רות קלדרון:

אני יודעת שבירושלים הייתה בעיה עם איכות המזון. אם תזונאית אומרת שמבחינת הוויטמינים זה בסדר אבל הלחם רקוב, מי אחראי על זה?

רחל עזריה:

זה הכול ביחד. דווקא לחם רקוב, פחות קורה.

היו"ר עמרם מצנע:

הרשות המקומית היא בעלת הרבה כוח. לא תמיד מספיק סמכויות אבל הרבה כוח. יכול להיות שבעיריית ירושלים לקחו את זה מאוד ברצינות ואתה רואה שיפור מאוד משמעותי.

ישראל אליסף:

אני אומר לך יותר מזה.  אני לא יודע אם העירייה החליפה ספק אבל אפילו  בגנים הורים אמרו שאת הספק הזה לא רוצים יותר, החליפו ספק. זה אפשרי.

רחל עזריה:

זה לא מדויק כי אצלנו היו שלושה ספקים שזכו במכרז. לכן יכולנו לעשות את המשחק הזה ולהחליף. היתרון של החוק הוא שהחוק לא יאפשר להחליף ספקים אבל הוא ידרוש מכל הספקים סטנדרטים גבוהים יותר מכפי שקיים היום. יכול להיות שבעתיד אנחנו צריכים לדבר או על פתיחה לספקים או אפילו נחזור קצת למפעל ההזנה  כאשר בבתי הספר בישלו. יכול להיות שזה הכיוון. זה צעד מאוד משמעותי.

היו"ר עמרם מצנע:

יש הבדל בין רשויות גדולות לרשויות קטנות.

רחל עזריה:

נכון.

היו"ר עמרם מצנע:

אני בעד הרבה יותר חופש פעולה לרשויות. המדינה צריכה לקבוע כללים, נהלים, מסגרות תקציביות ופיקוח, והרשויות צריכות להיות הגורם המבצע. כופים עליהן. בירוחם שיפצו את המקווה עם זכיין מטבריה אבל זה סיפור אחר.

רות קלדרון:

לגבי עמותות הסתדרנו?

היו"ר עמרם מצנע:

זה יחול על עמותות.

מירב ישראלי:

החוק חל כפי שהוא על כל גוף שמספק מזון.

רות קלדרון:

אבל יהיה משא ומתן?

היו"ר עמרם מצנע:

זה לא משא ומתן.

רות קלדרון:

יהיה איזה שיח?

היו"ר עמרם מצנע:

זה עלה בפתיח.

ענת פרידמן-קולס:

אני דיברתי על זה בפתיח. אני ביקשתי שיהיה איזשהו דיאלוג, או בתקנות של השר.

רות קלדרון:

ונענית לשביעות רצונך?

ענת פרידמן-קולס:

לא.

היו"ר עמרם מצנע:

רות, אי אפשר  להחריג את התרומות מפיקוח על המזון  שהם מספקים. לכן הם צריכים להיכנס לתוך החוק. אני מניח ומקווה שתהיה תקשורת בין הרשויות המתאימות כדי לוודא, אבל אי אפשר שמישהו יביא כריכים לבית ספר, שזאת תרומה מבורכת, אבל הכריכים האלה יחרגו מכל כלל של בריאות.

ישראל אליסף:

עמותה היא גם ספק מזון. עמותה שרוכשת מזון.

היו"ר עמרם מצנע:

כן, אבל בשנים האחרונות צצו כל מיני אנשים טובים עם רצון טוב וכוונה טובה, אבל. אולמי שמחות שרוצים להעביר את האוכל שנשאר להם, זה סיפור בפני עצמו שבסוף הוא מתנפץ על בעיות התברואה, הבריאות וכדומה.

סעיף 2 אושר.

מירב ישראלי:

עם אישור ועדת החינוך.

היו"ר עמרם מצנע:

כן.

מירב ישראלי:

3.     פרסום הרכב המזון המסופק או הנמכר בתחום מוסד החינוך

ספק מזון המספק או המוכר מזון בתחום מוסד חינוך, יפרסם את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי באופן שיקבע השר – הוספנו בהסכמת שני המשרדים -  בהתייעצות עם שר הבריאות.

ישראל אליסף:

זה גם לגבי עמותה.

מירב ישראלי:

כן.  ספק מזון.

היו"ר עמרם מצנע:

כל ספק מזון. הגדרנו כבר קודם מה זה ספק מזון ועל כן לא צריך כאן להיכנס לזה.

מישהו רוצה להתייחס לסעיף 3?

עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו מאשרים?

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 3 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו מאשרים את סעיף 3 עם התוספת, "בהתייעצות עם שר הבריאות.".

מירב ישראלי:

סעיף 3א הוא תוספת שהוספה בעקבות הישיבה הקודמת.

3א.       אחריות מנהל מוסד חינוך

(1)  מנהל מוסד חינוך לא יאפשר ביצוע פעולות אלה מטעם ספק מזון בתחום מוסד החינוך:

(1)  אספקה או מכירה של מזון בלי שניתנה הצהרה של ספק המזון כי המזון המסופק או הנמכר עומד בתנאים שקבע השר לפי סעיף 2.

(2)  אספקה או מכירה של מזון בלי שנעשה פרסום של הרכב המזון וערכו התזונתי, כפי שקבע השר לפי סעיף 3.

(2)  מנהל מוסד חינוך ימסור לממונה, מדי שנה, לא יאוחר מיום – כאן אתם צריכים להגיד לי את התאריך -  דיווח בדבר האופן שבו מתבצעת אספקה או מכירה של מזון במוסד החינוך, לפי הוראות שיקבע השר.

היו"ר עמרם מצנע:

זאת אומרת, כל הסעיף הזה נכנס כדי להחיל איזושהי אחריות על מנהל המוסד החינוכי.  זאת אחריות לבדוק שהוא עמד בנהלים, לא אחריות לבדוק את המזון כי זה לא מתפקידו.

ישראל אליסף:

זה עונה על הפיצה.

היו"ר עמרם מצנע:

כן, אבל אני חוזר ואומר שזה היה הרעיון שמנהל מוסד חינוכי, יש לו אחריות. הוא לא מנוער מאחריות.

אביטל פריזמנט:

המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו סבורים שהאחריות כפי שהיא מנוסחת בסעיף היא לא מספיקה. אנחנו סבורים שיש להרחיב את אחריות המנהל כך שתוטל עליו חובה לבדוק ולוודא שהמוצרים שנמכרים במוסד החינוך עומדים בתנאים שקבע השר. לדוגמה, אם חל איסור למכור משקאות ממותקים, לא יימכרו משקאות ממותקים ולא רק אחת לשנה.

היו"ר עמרם מצנע:

אחת לשנה זה הדיווח.

אביטל פריזמנט:

כן. צריכה להיות בדיקה של אחת לחודש, לבדוק שלא נמכרים  אותם מוצרים אסורים.

היו"ר עמרם מצנע:

דרך אגב, סעיף 3(א)(1) לא עונה? אספקה ומכירה של מזון.

אביטל פריזמנט:

הצהרה.

היו"ר עמרם מצנע:

כן. מי שאחראי על המכונות האוטומטיות האלה, צריך להצהיר שהמזון בתוך המכונות האלה עומד בכללים שנקבעו.

אביטל פריזמנט:

אבל במידה שלא נעשתה אכיפה?

היו"ר עמרם מצנע:

המנהל לא יכול לקחת כל בקבוק ולבדוק אם הוא עומד.

אביטל פריזמנט:

ברור שלא, אבל הוא רואה מה נמכר. במידה ויש איסור למכור משקאות ממותקים וכן נמכרים משקאות ממותקים,  אנחנו סבורים שיש להחיל עליו חובה כן לדווח גם לרשות המקומית וגם לממונה כי הוא בקשר ישיר בבית הספר והוא רואה באמת מה נעשה בתחום המוסד החינוכי.

בנוסף, הייתי מבקשת להכניס את  ההודעה של השלטון המקומי להכניס את כל הוראות החוק המרכזיות לתוך הזיכיונות או לתוך רישיונות העסק. הייתי מבקשת שסעיף כזה ייכנס להצעת החוק.

היו"ר עמרם מצנע:

להצעת החוק זה לא ייכנס אבל אנחנו נכתוב את זה בסיכום של הדיון. אני חושב שלמה שאת אומרת, לדעתי סעיף 3(א)(א)(1) עונה אלא אם כן אני טועה ומישהו רוצה להעיר. בסופו של דבר המנהל לא יכול לבדוק פריט פריט שנמצא באותה מכונה שמוכרת סנדביצ'ים או בקבוקי שתייה. הוא כן יכול לדרוש מספק המכונות האלה הצהרה שהוא עומד בנהלים.

רחל עזריה:

לגבי סעיף 3, יפרסם את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי באופן שיקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות.  חברות קייטרינג שמגיעות מבחוץ או אפילו אסם וחברות כאלה שמוכרות, יש להם את ההרכב התזונתי והכול כתוב במאה אחוזים אבל דווקא מי שיש לו את הקפיטריה והוא מכין חביתות ומוכר בתוך שתי פרוסות לחם, אני רק רוצה לוודא שבתקנות יהיה ברור שאין עדיפות לזה שיש את הפירוט החד משמעי כי הפירוט החד משמעי, ברור שזה אומר שזה נעשה במקום אחר. אני רוצה לעודד את המשהו המקומי ושלא יצא שבגלל שאנחנו רוצים את הפירוט המדויק, ההוא יכול לומר סדר גודל של המרכיבים. זה לשלב התקנות.

רות קלדרון:

אפשר להכניס העדפה לאוכל שנעשה במקום.

היו"ר עמרם מצנע:

אני לא בטוח שזאת העדפה. האוכל שמוכן במקום, יש לו נהלים נוספים של משרד הבריאות, מה מותר ומה אסור. זה בעצם כבר מטבח. אני עברתי את העניין הזה בכמה בתי ספר תיכוניים וזה לא פשוט.

הערות לסעיף 3א.

יפעת שמר:

לאחרונה גיליתי – לא ידעתי את זה בדיונים הקודמים – שבעצם ראש הרשות הוא בפועל, על פי חוק, ראש מינהל חינוך בכל עיר ובכל רשות מקומית.

היו"ר עמרם מצנע:

גם אני לא ידעתי.

יפעת שמר:

גיליתי את זה באיזשהו קורס של פעילים חברתיים שאני נמצאת בו במסגרת המשמר החברתי.

היו"ר עמרם מצנע:

הראו לך איפה זה כתוב או שרק אמרו לך?

יפעת שמר:

אני אשיג לך את זה.

היו"ר עמרם מצנע:

בפקודת העיריות, ראש העיר הוא בעל הסמכות על כל דבר. הוא מאציל מסמכותו.

יפעת שמר:

אבל בתחום של חינוך, נאמר לי מפורשות ואני אשיג לך את זה, הוא אחראי.

היו"ר עמרם מצנע:

מעניין. מכל מלמדיי השכלתי. אני תפסתי את זה כך אבל לא ראיתי שזה כתוב.

יפעת שמר:

יש מה שנקרא המשמר החברתי המקומי. מדובר כאן על מנהל מוסד חינוך. למה  בעצם האחריות לא תהיה של מינהל חינוך?

היו"ר עמרם מצנע:

אני פתחתי היום וגם אמרתי את זה בישיבה הקודמת. אני אכן חשבתי וחושב שלרשות המקומית יש גם כן אחריות, אבל בדיונים שהיו בין משרד החינוך למשרד הפנים, לא הייתה הסכמה לעניין הזה. תהיה לנו הזדמנות לתקן את החוק בעתיד.

ישראל אליסף:

מה הסנקציות על מנהל מוסד חינוכי שלא מבצע את תפקידו ולא עומד בהנחיות האלה?

מירב ישראלי:

בגדול, כמו שיש לנו בחוקים אחרים במערכת החינוך, לא נהוג להטיל על המנהל אחריות פלילית או עיצום כספי או משהו כזה. זאת תהיה אחריות משמעתית בעיקרון, כמו שיש לנו בעוד חוק למשל שאסור להכניס פרסומת מסחרית או פעילות מסחרית למוסדות חינוך. זה אותו הדבר. יש איזושהי אחריות בחוק על המנהל ובעצם משרד החינוך מפקח על זה בכלים שיש לו.

ישראל אליסף:

דברים של פרסום, בסדר, הוא פרסם ומה קרה? הוא פרסם. אבל כאן מדובר על בריאות הילדים וזה לא אותו הדבר. אי אפשר להתייחס לזה אותו הדבר. אמירה משמעתית, המנהל יגיד שאם יתפסו אותו, תהיה לו הערה משמעתית ובינתיים יש לו המון כסף.

היו"ר עמרם מצנע:

ישראל, הנקודה הובהרה.  גם אני חושב שזה בהחלט מספיק ולא צריך להטיל על המנהל עיצומים אישיים.

עוד הערות לסעיף 3א.

מירב ישראלי:

לגבי התאריך.

לירון שפיגל:

1 בנובמבר. עד ה-1 בנובמבר.

היו"ר עמרם מצנע:

בסדר. חבריי, אנחנו מאשרים את סעיף 3א?

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 3א אושר

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו מאשרים את סעיף 3א כפי שהוא כתוב עם תוספת התאריך.

מירב ישראלי:

4.     יידוע תלמידים והוריהם בידי מנהל מוסד חינוך

מנהל מוסד החינוך יביא לידיעת התלמידים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים, באופן שיקבע השר:

(1)  את ההוראות והתנאים שקבע השר לפי סעיף 2(ב).

זה עניין ההרכב התזונתי.

(2)  את אופן הפרסום והנגישות למידע שפרסם ספק מזון לפי סעיף 3.

זאת אומרת, גם תהיה להם אפשרות לגשת למידע של ספק המזון במוסד הספציפי.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות. שאלות. אין. סעיף 4 אושר.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 4  אושר

ניסן סלומינסקי:

סעיף 4 אושר. סעיף 5.

מירב ישראלי:

אני אומר אמירה כללית. כל פרק ג', פרק העיצום הכספי, הוא פרק שיש לנו בהרבה מאוד חוקים. זה בעצם סוג של סנקציה מינהלית שמוטלת על ידי גורם מינהלי. אני אומר מראש, אם יהיו הערות, שזאת התבנית הרגילה בה אנחנו מתייחסים לעיצום כספי לכל רוחב החקיקה. זה פרק סטנדרטי.

פרק ג': עיצום כספי

5.     עיצום כספי

(1)  מכר ספק מזון או סיפק, בתחום מוסד חינוך, מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר לפי סעיף 2(ב), בניגוד להוראות סעיף 2(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 6,000 שקלים חדשים.

(2)  לא פרסם ספק מזון המוכר או המספק מזון בתחום מוסד חינוך, את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי, בהתאם להוראות לפי סעיף 3, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 1,500 שקלים חדשים.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 5.

ענת פרידמן-קולס:

אנחנו ביקשנו בסעיף הזה להוסיף את המלים, גם לסעיף קטן (א) וגם לסעיף קטן (ב), אחרי המלים  "בהוראות שקבע השר לפי סעיף 2(ב)" למשל בסעיף קטן (א), את המלים: "כמפורט בתוספת" ולהוסיף תוספת שלמעשה תמנה את התקנות שבגין הפרתן יהיה ניתן להטיל עיצום כספי. כך גם בסעיף קטן (ב), אחרי המלים "בהתאם להוראות לפי סעיף 3 כמפורט בתוספת".

מירב ישראלי:

מאחר וזה סוג של סנקציה, לצורך הבהירות שידעו בדיוק איזה הפרות.

ענת פרידמן-קולס:

בשיתוף עם נוסח החוק של הכנסת, להוסיף בסוף סעיף - שלא קיים כאן כי אין כרגע תוספת כזאת וזאת לעת עתה תהיה תוספת ריקה עד שיותקנו התקנות – שאומר ששינוי התוספת יהיה בצו של השר באישור ועדה של הכנסת.

ישראל אליסף:

זה לא נותן מענה לשאלה ששאלתי קודם לקבי הסנקציות?

מירב ישראלי:

לא. זה רק על ספק.

ישראל אליסף:

אם מנהל החליט הביא פיצה פעמיים  בחודש – אני בכוונה נכנס לנקודה הזאת -   והוא לא פרסם את זה כפי שקבע השר. אפשר להטיל עליו קנס כספי. זה בדיוק מה שזה אומר.

היו"ר עמרם מצנע:

התשובה היא לא.

קריאה:

הוא לא ספק.

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו מאשרים את סעיף 5.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 5 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 5 אושר.

מירב ישראלי:

6.     הודעה על כוונת חיוב

(1)  היה לממונה יסוד סביר להניח  כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 5 (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(2)  בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)  המעשה או המחדל (בפרק זה –המעשה) המהווה את ההפרה.

(2)  סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

(3)  זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 7.

(4)  הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 9, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 6. אין.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 6  אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 6 אושר.

מירב ישראלי:

7.     זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 6 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 7. אין.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף  7 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 7 אושר.

מירב ישראלי:

8.     החלטת הממונה ודרישת תשלום

(1)  הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 7, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 10.

(2)  החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1)  להטיל על המפר עיצום כספי –ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה –דרישת תשלום),שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

(2)  שלא להטיל על המפר עיצום כספי –ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(3)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(4)  לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 7, בתוך התקופה האמורה בסעיף 7, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 8. אין הערות.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 8  אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 8 אושר.

מירב ישראלי:

9.     הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(1)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(2)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 5, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלב הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

היו"ר עמרם מצנע:

הערות לסעיף 9.  אין.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 9  אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 9 אושר.

מירב ישראלי:

10.  סכומים מופחתים

(1)  הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(2)  שר החינוך, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5 ובשיעורים שיקבע.

זה מה שנקרא תקנות הפחתה. בכל הפרקים של העיצומים הכספיים יש תקנות הפחתה ואלה פחות או יותר אותן עילות בכל החוקים.

עינב גוטרמן:

עד כמה זה באמת מאפשר פתח?

מירב ישראלי:

זה מאוד ממוקד וזה גם באחוזים. אלה דברים מאוד ספציפיים. זה לא משהו כללי.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 10 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 10 אושר.

מירב ישראלי:

11.  סכום מעודכן של העיצום הכספי

(1)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 8(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב. הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 16 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(2)  סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 5 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(3)  הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 11 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 11 אושר.

מירב ישראלי:

12.  המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 8.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 12 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 12 אושר.

מירב ישראלי:

13.  הפרשי ריבית והצמדה

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי ריבית והצמדה) עד לתשלומו.

14.  גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

15.  עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 5 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

16.  ערעור

(1)  על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מים שבו נמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.

(2)  אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(3)  החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו, עד יום החזרתו.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיפים 13, 14, 15 ו-16 אושרו

היו"ר עמרם מצנע:

סעיפים 13, 14, 15 ו-16 אושרו.

17.  פרסום

(1)  הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם בציבור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)  דבר הטלת העיצום הכספי.

(2)  מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

(3)  סכום העיצום הכספי שהוטל.

(4)  אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה.

(5)  פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין.

(6)  שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(2)  הוגש ערעור לפי סעיף 16, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(3)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(4)  על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 17 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 17 אושר.

עינב גוטרמן:

שאלה לגבי 17(א)(5) ו-(6). מה זאת אומרת שמו, אם המפר הוא תאגיד?

מירב ישראלי:

אם המפר שהוטל עליו עיצום כספי הוא תאגיד, חברה או עמותה, מפרסמים את השם בכל מקרה. לגבי מפר שהוא יחיד, בגלל נושא של פרטיות ונושא של פרסום – למשל בפלילי לא מפרסמים כל דבר – עיצום כספי, בגלל שזאת סנקציה, יש כאן זהירות לגבי מפר שהוא יחיד ובעצם אפשר לפרסם את השם שלו במקרה שזה נדרש לצורך אזהרת הציבור. זאת המשמעות.

שמעון אוחיון:

מה ההבדל בינו לבין תאגיד? במקרה של שניהם אני מזהיר את הציבור. את מדברת על השם הטוב של האדם עצמו.

מירב ישראלי:

כן. יש כאן איזון.

18.  שמירת אחריות פלילית

(1)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות כסעיף 5, המהוות עבירה.

(2)  שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(3)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום ועד החזרתו.

כאן הכוונה היא שאין ענישה כפולה. הוא נענש או כך או כך.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 18 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 18 אושר.

עינב גוטרמן:

שאלה. ספק יכול להיות איזשהו קייטרינג גדול יחסית שמספק לבתי ספר שונים. מה קורה אם יש לו חריגה במנות מסוימות באופן קבוע והתלונות מגיעות מנקודות שונות?

שמעון אוחיון:

ההפרה היא הפרה אחת.

עינב גוטרמן:

מבחינה משפטית, הוא יכול לבוא ולומר שהוא מספק עכשיו למאה בתי ספר, קנס אחד, והוא יעשה חשבון שכדאי לו כי זה הרבה מאוד כסף.

רות קלדרון:

אותו עיקרון כמו בסטימצקי.

עינב גוטרמן:

צריכה להיות התייחסות. אני יודעת שזה קורה בתחום המזון במקרים אחרים ואז מה עושים במקרה כזה? הגדולים יתפסו את הנקודה הזאת.

רות קלדרון:

אם מתלוננים עליו פעם אחת ואת רואה את זה שוב בעוד מקומות, אפשר להכפיל את זה. אותו דבר היה לנו בחוק הסופרים.

לירון שפיגל:

ההפרה היא במוסד. על כל הפרה במוסד, יוטל עיצום כספי.

מירב ישראלי:

זה כמובן גם לפי המועד. כל מועד שהוא.

פרק ד': פיקוח

19.  מינוי מפקחים

(1)  השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

נאמר קודם ואני מדגישה שהמפקחים הם מבין עובדי משרדו.

רות קלדרון:

רשאי, זה אומר שלא חייבים להיות מפקחים?

מירב ישראלי:

בעיקרון אי אפשר יהיה לפקח על החוק בלי, אז זה רשאי במשמעות של חייב.

היו"ר עמרם מצנע:

רשאי, כי אולי הוא רוצה לפקח באופן אישי.

שמעון אוחיון:

היה עדיף שנאמר שהוא ימנה או יסמיך.

היו"ר עמרם מצנע:

נכון. למה לא לכתוב השר יסמיך?

מירב ישראלי:

זה עניין של ניסוח.

רות קלדרון:

או יפעיל.

לירון שפיגל:

זאת הלשון המקובלת.

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו רוצים לחשוב מחוץ לקופסה.

ענת זוהר:

נראה לי שבגלל שזה סעיף סטנדרטי כמו סעיפי העיצום הכספי שחוזר על עצמו, זה עלול לעורר תמיהה אם כאן יהיה כתוב יסמיך ובחוקים אחרים יהיה כתוב רשאי להסמיך. זה רשאי בלשון חייב.

שמעון אוחיון:

כאן מדובר בפיקוח.

היו"ר עמרם מצנע:

אני מציע שנפרוץ כאן את הדרך. יסמיך. השר יסמיך מבין עובדי משרדו.

יעקב פרידברג:

זה לא משנה כך או כך.

מירב ישראלי:

(2)  לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)  הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח.

(2)  הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהתייעצות עם שר הבריאות.

כאן לא צריך הסכמה של השר לביטחון פנים כי אין כאן עבירות פליליות, אבל כן דרושה התייעצות עם שר הבריאות.

(3)  הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

ישראל אליסף:

למה השר יסמיך דווקא מבין עובדי משרדו? למה לא להסמיך מבין המפקחים של הרשות המקומית? למשל שירותים וטרינריים.

היו"ר עמרם מצנע:

שר אחד לא יכול להסמיך עובד שהוא לא שלו. שר החינוך לא יכול להסמיך מפקחים במקום אחר.

יעקב פרידברג:

הם לא כפופים למשרד שלו.

היו"ר עמרם מצנע:

כי אז הם לא כפופים לו. הוא יכול להסמיך אבל הם לא כפופים לו.

ישראל אליסף:

אני יכול לתת דוגמה שזה כן קורה. זה קורה ועוד איך.

מירב ישראלי:

יש מצבים  בחקיקה שאפשרו, אבל אז עושים כל מיני מנגנונים. זה לא פשוט.

היו"ר עמרם מצנע:

אין בזה צורך.

רחל עזריה:

אין לנו דרישה שהוא יהיה איש מקצוע באיזשהו תחום, נכון?

היו"ר עמרם מצנע:

לא. זה הממונה הראשי במטה של משרד החינוך. זה צריך להיות אדם ראוי ומתאים. לא צריך להיות עם הכשרה.

ישראל אליסף:

אני אתן דוגמה שהיא רלוונטית. מפקחי יחידת הפיצוח במשרד החקלאות בודקים לצורך העניין את בריאות המזון בכל פעם שהם בודקים משאיות במחסומים ומקבלים הסמכות לדעתי   ממשרד הבריאות. לא יודע, אבל מקבלים הסמכות. למה לא פקח של השירותים הווטרינריים?

היו"ר עמרם מצנע:

אתה לא מדבר כאן על מפקחים. אתה מדבר כאן על בן אדם במטה של משרד החינוך שהוא הממונה על ביצוע כל כללי החוק. הוא לא מפקח.

ישראל אליסף:

זה לא ממצה.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף      9 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

אנחנו מאשרים את סעיף 19.

מירב ישראלי:

20.  סמכויות מפקחים

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 21 -

(1)   לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

(2)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו, כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל על ביצוען. בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(3)  להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

(4)  לערוך מדידות או ליטול דגימות של מזון, לשם בדיקתן וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

היו"ר עמרם מצנע:

אני טעיתי בתשובה שלי אליך. אנחנו באמת דנים במפקחים ולא בממונה.

ישראל אליסף:

מפקחים של שירותים וטרינריים מקבלים הסמכות גם מראש העיר וגם משר החקלאות. כל משאית שנכנסת לעיר עוברת בדיקה אצל השירותים הווטרינריים ודרך אגב, זה אחד ממוקדי הכסף של הרשויות. הם  מקבלים הסמכות גם משר החקלאות וגם  מהרשות.

היו"ר עמרם מצנע:

מפקח התברואה הזה כפוף כפיפות מלאה לראש העיר. כאן אתה בעצם אומר שייתן למשרד ממשלתי אחר סמכויות, אז הפיקוח צריך להיות של המשרד הממשלתי האחר.

ישראל אליסף:

אני אומר שהפקח של הרשות יכול להגיע לאיזה - - -

רחל עזריה:

בדיוק על העניין הזה היה דיון במרכז השלטון המקומי והיה ניסיון כן לוודא שגם יועברו תקציבים מתאימים. זה נפל בדרך.

מירב ישראלי:

הוא ניסה ליצור את זה ולא הייתה היענות לעניין.

רחל עזריה:

עדיף שתהיה כתובת אחת.

היו"ר עמרם מצנע:

אני לא בטוח שזה מה שישראל התכוון אליו. אתה מדבר על מפקחים ממשרדים אחרים. את מעלה נקודה אחרונה. אני חושב שהרשות המקומית היא גורם פיקוח שחי בשטח, נמצא בשטח ועוסק בדברים האלה אבל כפי שאת אומרת, משרד הפנים עם הרשויות המקומיות לא הגיעו להסכמה, לצערי. זה בהחלט חומר לחוק שיתקן.

ישראל אליסף:

אפשר להמליץ להם.

היו"ר עמרם מצנע:

כן, להמליץ אפשר.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 20 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 20 אושר.

מירב ישראלי:

21.  זיהוי מפקחים

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

(2)  יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

היו"ר עמרם מצנע:

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיף 21 אושר

היו"ר עמרם מצנע:

סעיף 21 אושר.

מירב ישראלי:

פרק ה': שונות

22.  מינוי ממונה

(1)  השר ימנה מבין עובדי משרדו ממונה לעניין חוק זה.

(2)  הודעה על המינוי כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

23.  ביצוע

השר ממונה על ביצוע חוק זה.

כפי שענת אמרה, צריך להוסיף סעיף לגבי שינוי התוספת בצו באישור הוועדה.

24.  תיקון חוק ארוחה יומית לתלמיד

בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה-2005, בסעיף 3, במקום "שר הבריאות" יבוא "שר החינוך, בהתייעצות עם שר הבריאות".

25.  תחילה ותקנות ראשונות

(1)  תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ו.

(2)  תקנות ראשונות לפי סעיפים 2(ב) ו-3 יותקנו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

נוסיף שהם יובאו לאישור הוועדה.

היו"ר עמרם מצנע:

אם קבענו שתחילתו של החוק בשנת הלימודים תשע"ו, למה לא לקבוע תאריך לאישור? לא שישה חודשים אלא תאריך.

מירב ישראלי:

יובאו לאישור הוועדה תוך שישה חודשים.

היו"ר עמרם מצנע:

אם קבענו תשע"ו, המועד של שישה חודשים הוא מועד קבוע.

מירב ישראלי:

לא. בתוך שישה חודשים. הם יכולים להביא את התקנות מעכשיו ועד עוד שישה חודשים.

יעקב פרידברג:

לא. מהפרסום.

מירב ישראלי:

כן, מהפרסום עד עוד חצי שנה, הם יכולים להביא לנו את התקנות לאישור.

היו"ר עמרם מצנע:

יש חשש שהפרסום ייפול מעבר לתחילת שנת הלימודיםתשע,ו?

יעקב פרידברג:

זה תלוי בך, אדוני.

היו"ר עמרם מצנע:

לא, לא תלוי בי. אנחנו מכירים את זה, זה תלוי במליאה ואחר כך בחתימות השונות.

מירב ישראלי:

לא, מליאה לא צריך. אלה תקנות. זה רק הוועדה ואז מפרסמים את זה.

היו"ר עמרם מצנע:

אבל אין מה להכניס את החוק לתוקף אם התקנות לא אושרו לפני כן.

מירב ישראלי:

נכון. לכן נתנו חצי שנה. אנחנו עכשיו בתשע"ה.

רות קלדרון:

יכול להיות כתוב ובלבד שהם יהיו עד תאריך זה וזה.

מירב ישראלי:

אי אפשר, כי  נגיד שהוועדה תגיד שהיא לא מאשרת. את לא יכולה להכריח את הוועדה לאשר.

היו"ר עמרם מצנע:

לא. יוגשו.

מירב ישראלי:

כתבתי, יוגשו תוך חצי שנה.

היו"ר עמרם מצנע:

לא זה הוויכוח. הוויכוח הוא האם לא לכתוב כאן יוגשו לוועדה עד חודש זה וזה.

מירב ישראלי:

אפשר. בדרך כלל סופרים את זה מיום הפרסום.

היו"ר עמרם מצנע:

טוב. נשאיר את זה כך.

צור טהון:

מדוע החוק לא מחיל חובת יידוע כמו בתחילתו בדבר תוצאות הדגימות להורים ולציבור?

מירב ישראלי:

יש הליך שלם שמחליטים אם הייתה הפרה או לא הייתה הפרה ואז מוטל עיצום כספי או לא וזה מה שמפורסם. לא מפורסמים כל הליכי הבדיקה.

עינב גוטרמן:

למה לא? שתהיה יותר שקיפות.

ענת זוהר:

עדיין אין את ההפרות, כך שמוקדם לדבר על הליכי בדיקה. של מה? כלומר, כל הדברים האלה, כל המפרטים הטכניים עוד לא נקבעו.

מירב ישראלי:

הם מדברים על כך שהמפקחים לוקחים דגימות ושולחים אותן למעבדות לבדיקה, אם אני מבינה נכון.

צור טהון:

עצם לקיחת הדגימה היא משמעותית.

ענת זוהר:

זה חלק מהליך פיקוח פנימי של המשרד.

מירב ישראלי:

הדגימה היא לא משמעותית כי זה יהיה משהו שיכול להיות רנדומלי. זה לא משמעותי. זה חלק מהליך הפיקוח.

צור טהון:

היא משמעותית עבורנו.

מירב ישראלי:

התוצאות, לא הלקיחה.

צור טהון:

גם כאשר התוצאות יהיו טובות, זה משמעותי עבורנו.

ענת זוהר:

זה רעיון מהפכני כי זה לפרסם הליך פיקוח פנימי של המשרד עוד לפני שהתגבשה ההפרה, עוד לפני שהוחלט אפילו לשלוח את ההודעה על כוונת חיוב על תשלום עיצום. זה כמו שהמשטרה תפרסם את כל החקירות שלה עוד לפני שבכלל היא מגישה כתב אישום.

צור טהון:

אם אתם רוצים להכניס את הגוף ההורי לתהליך, זאת אחת הדרכים לעשות את זה.

היו"ר עמרם מצנע:

השאלה היא לא אם הייתה הפרה או לא. ההנחה היא שהבדיקות תהיינה בדיקות מדגמיות. זאת אומרת, לא יבדקו את כל מוסדות החינוך כל הזמן.

ישראל אליסף:

את הספק. ספק אחד נותן להרבה בתי ספר. את הדגימות שלו תפרסם. בתכנית ההזנה זה מפורסם.

היו"ר עמרם מצנע:

לא רק הפרה, למשל הייתה ביקורת על ספק מסוים והכול נמצא תקין.

צור טהון:

אני לא מדבר על הפרה.

היו"ר עמרם מצנע:

בית ספר יודע שהייתה ביקורת על הספק בתאריך זה וזה והכול נמצא תקין, אבל הייתה ביקורת.

צור טהון:

אני בעד להיות מהפכנים.

יפעת שמר:

אני כאימא אשמח לדעת שהכול בסדר.

צור טהון:

זה חשוב לא פחות.

יפעת שמר:

כמו שחברות המים עושות עכשיו בדיקה על המים ברשות המקומית ומודיעות בעיתון שהתוצאות הן טובות.

מירב ישראלי:

זאת בדיקת מים שהרשות עושה על עצמה. יש לך מאתיים בתי ספר ברשות, עשית לשניים בדיקה ואת מפרסמת את זה וכל השאר לא יודעים מה קורה שם.

ישראל אליסף:

אבל לא בבתי ספר אלא אצל הספק. ספק אחד מספק להרבה בתי ספר. ספק אחד יכול לספק ל-10,000 ילדים.

מירב ישראלי:

אבל אתה לא עושה לכל הספקים.

ישראל אליסף:

למה לא? צריך לעשות ביקורות לכל הספקים. זה כל הקטע.

רות קלדרון:

אני חושבת שגם מנהל בית ספר ומנהל רשות, כאשר הוא בוחר ספק מתוך הספקים, כדאי שהוא ידע, כמו שאנחנו יודעים ב-איביי, מה הייתה ההיסטוריה שלו. כלומר, אם מפרסמים פעם בחצי שנה שנערכה ביקורת ואנחנו יודעים, לפחות לתת למנהלים את המידע, שספק איקס שלוש פעמים הייתה אתו בעיה ועם ספק ואי אף פעם לא הייתה בעיה, אז הבחירה יכולה להיות בחירה יותר מושכלת למנהל בית הספר.

ענת זוהר:

אין ספק, אבל הדרך לעשות את זה היא אחרי  הליך מינהלי מסודר בו יש גם זכות טיעון למפר.

היו"ר עמרם מצנע:

לא זאת השאלה. גם כשאין הפרה אלא הייתה ביקורת, הרי לא בודקים כל יום את אספקת המזון לבית הספר אלא הבדיקות הן או אצל הספק או בבית הספר שאכן המנהל מילא. אני חושב שיש טענה מוצדקת שאומרת שאנחנו ההורים רוצים לדעת, גם המנהל רוצה לדעת, שהייתה בדיקה והכול היה בסדר או שהייתה בדיקה והיו הערות ועכשיו בודקים מה הסיפור.

ענת זוהר:

ברשותך, אני כן אחזור לעניין של הפרה ומדוע כי זאת בעצם התשובה.

היו"ר עמרם מצנע:

רוצים לדעת שהייתה בדיקה.

מירב ישראלי:

אבל אתה לא בודק את כולם.

היו"ר עמרם מצנע:

מה זה חשוב?

מירב ישראלי:

זה חשוב כי אתה מפרסם ספק ואומר שהכול אצלו בסדר, אז הספקים האחרים יבואו ויבקשו שיבדקו גם אותם ושיאמרו שגם הם בסדר.

היו"ר עמרם מצנע:

בכל הדברים שקשורים בביקורת, את יודעת מה? מיצ"ב. יש בתי ספר שעושים את המיצ"ב ויש כאלה שלא עושים אותו ואלה שעשו, כן מפרסמים.

רחל עזריה:

זה לא יחזיק מעמד. ברגע שיגיעו למערכת המשפטית, ידרשו לפרסם את זה. ברור שזה יפורסם ולדעתי עדיף שהכנסת תיזום את המהלך הזה.

שמעון אוחיון:

אני רוצה לומר משהו. גם אני תומך בנקודה הזאת שבית הספר יפרסם. אם אנחנו רוצים מעורבות של הורים בעניין הזה, יש מקום שבית ספר בו נעשתה בדיקה או מדגם כלשהו, שיודיע. אנחנו לא מדברים על איזשהו פרסום כללי שכל אחד יאמר מה קורה אצלו בבית הספר אלא באותו בית ספר עצמו בו נעשתה בדיקה, תהיה למנהל אחריות לספר להורים שנעשתה אצלו בדיקה.

היו"ר עמרם מצנע:

המפקח מוציא דוח בין אם היו הפרות ובין אם לא היו הפרות. הדוח הזה הוא סודי? זכות הציבור לדעת.

נירה גייפמן:

משהו לגבי הביקורות. לגבי משרד החינוך שהייה אחראי, הביקורות לא יכולות להיות ספונטניות. יש תכנית ביקורת מסודרת לפי גודל ספק, לפי כמות שהוא מספק והביקורת היא לא רק בייצור אלא היא צריכה להיות בשינוע, בבתי הספר. אם עובדים בתכנית מסודרת שגם תהיה חשופה להורים, זה שיבקרו ספק אחד ואת השני לא. צריך לבקר את כולם, לא בתדירות לא הגיונית אבל גם תכנית ביקורת צריכה לבוא בצורה מוסדרת וכתובה מטעם משרד החינוך, מטעם אנשי המקצוע של משרד החינוך.

היו"ר עמרם מצנע:

יכולה גם להיות ביקורת פתע.

שמעון אוחיון:

בתי ספר בהם נעשתה בדיקה, שידווחו, ירגיעו או יזהירו את ההורים.

ישראל אליסף:

אף אחד לא יזהיר. למה שלא משרד החינוך שעושה את הבדיקות בבתי הספר לא יאמר?

היו"ר עמרם מצנע:

חברים נאמרו, מה עמדתכם?

לירון שפיגל:

המטרה של החוק היא לא לתת תו תקן לספק כזה או אחר. אנחנו מדברים כאן על חוק של מניעה שמיועד למנוע מצב שלא מספקים מזון לפי הדרישות. יש מסלול אחר, במידה ומאן דהוא רוצה לדעת אם המשרד פיקוח ומה תוצאות הפיקוח וזה חוק חופש המידע ולא החוק הזה. כלומר, אם כמדיניות של המשרד, במידה וזה לא יסכל את העבודה של המשרד כי המטרה היא בראש ובראשונה למנוע, המשרד יחליט שהוא מפרסם פירוט לגבי הממצאים שהוא מצא או שיפנו בבקשה לקבל את המידע לפי חוק חופש המידע, נפעל לפי חוק חופש המידע. אני לא חושב שהמקום לטפל בעניין הזה, הוא כאן. אני חושב שאנחנו לא צריכים לכלול את זה בחוק הזה. החוק הזה, כפי שהונח בפני הוועדה, לא צריך לכלול כאן עכשיו איזושהי דרישה שיתחילו לפרסם דוחות כאלה ואחרים. זה גם יזמין דרישות אחרות של ספקים שלא דגמו אצלם ויתחילו לדרוש שיבואו לדגום אצלם. ממסלול של פיקוח נעבור למסלול של רישוי וזאת לא מטרת החוק.

ישראל אליסף:

אני ממש לא מסכים עם מה שנאמר כאן. בסופו של דבר אלה הילדים שלנו. השקיפות היא חשובה מאוד וחוק חופש המידע הוא לא פתרון. כל הורה ישלם את האגרה ויפנה? זה לא הפתרון

צור טהון:

חלק אינטגרלי מחובת הפיקוח  צריך להיות חובת היידוע. אם אנחנו רוצים להגביר את אמון הציבור בחקיקה של הכנסת בעיקר בנושא שחל על בריאות ילדינו, צריך לחייב אותם בחובת היידוע.

ישראל אליסף:

אני לא מבין למה יש התנגדות.

רות קלדרון:

אני חושב שזה חשוב שהורים ידעו. אנחנו נמצאים באמצע תהליך שינוי גדול של מודעות לצרכנות. השינוי המהותי לדעתי יקרה לא כל כך מהר ואנחנו רואים כמחוקקים שזה לא הסיפור לחוקק אלא לקיים. כדי לקיים, הורים כמוכם יכולים להוביל מהלך שבו אתם דורשים ממנהל בית הספר, הוא נגיש לכם, הוא חושש מכם, ואחר כך הדבר הזה יסתבר בהתחלה במקומות יותר מודעים ואחר כך בכל הארץ ואחר כך אפשר יהיה לחוקק כמו שמחוקקים שהשקיעה תהיה בשעת השקיעה. אי אפשר לחוקק דבר שעוד אין לו בכלל מוכנות ציבורית.

רחל עזריה:

אני חושבת שהרעיון הוא להעביר למנהלי בתי הספר ואם  רוצים, למנהל בית ספר וליושב ראש הנהגת ההורים. זה משהו שלא יגרום לכך שכל אחד ירוץ ויבקש את המידע. אני חושבת שזאת יכולה להיות פשרה.

אני רוצה לומר יישר כוח וכל הכבוד.

היו"ר עמרם מצנע:

רגע. תני לנו קודם לאשר.

הצבעה

בעד –  פה אחד

סעיפים 22, 23, 24 ו-25 אושרו

היו"ר עמרם מצנע:

סעיפים 22, 23, 24 ו-25 אושרו.

מירב ישראלי:

עם התוספת של הצו.

היו"ר עמרם מצנע:

עם התוספת של אישור על ידי הוועדה.

בוויכוח שהיה או בדיון שהיה לנו כאן, גם אני חושב שצריך למצוא דרך. אני לא אחייב אתכם להכניס את זה בחקיקה.

לפני שנצביע על כל החוק, אני רוצה עוד פעם לחזור ולומר שבסיכום של ישיבת הוועדה ייכתב בין שאר הדברים:

1.     רשמנו בפנינו שמשרד החינוך, משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי ואנחנו מוסיפים גם את משרד הכלכלה, למרות שהוא לא כאן, יחילו על כל המכרזים המפורסמים לאספקת מזון את הכללים על פי חוק זה. רשמנו את זה בפני עצמנו.

2.     אנחנו ממליצים למשרד החינוך למצוא דרך להביא לידיעת ההורים ומנהל המוסד החינוכי תוצאות של הפיקוח.

ברשותכם, אנחנו מצביעים על כל החוק ומאשרים אותו.

הצבעה

בעד –  פה אחד

הצעת החוק אושרה

היו"ר עמרם מצנע:

עכשיו זאת הזדמנות להודות ולברך.

קריאה:

יש המלצה לעשות איזשהו דיאלוג.

היו"ר עמרם מצנע:

כן. המלצה לקיים שיח עם הגופים התורמים בנושא אספקת המזון על ידם כאשר הם מוחלים בתוך החוק.

אני רוצה לומר מה שאמרתי בפתיחה. אנחנו אישרנו את הצעת החוק והיא תלך לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. אנחנו נפעל כדי שזה יהיה עוד במושב הנוכחי, כלומר, בעשרת הימים הקרובים. כפי שאמרתי בהתחלה, זה באמת חוק שהוא בבחינת פריצת דרך. עבדו עליו שנים על פי דרישת ההורים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. הוא לא מושלם. דרך אגב, אני לא מכיר חוקים מושלמים. הוא לא מושלם והוא בהחלט יחייב לימוד, מעקב ושינויים על פי הצורך. חברי הכנסת אוהבים חוקים שהם לא מושלמים כי אז אפשר לעשות תיקונים לחוקים. כמו כל חוק, החוק הזה יהיה מאוד מאוד מותנה ברצון הטוב ובשיתוף הפעולה של ההורים עם הרשויות המקומיות, עם מנהלי מוסדות החינוך, עם הספקים למיניהם, עם החברות המספקות כי זאת באמת מערכת עצומה ואדירה אבל חשיבותו של החוק היא שהוא בעצם מכניס פעם ראשונה את היד או את הרגל אם אתם רוצים במפתן של נושא מזון בריא לילדים.

רות קלדרון:

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שהחברה האזרחית יכולה לעזור לנו ולתת לזה קול, כי אז באמת זה סוגר את זה גם מצד החקיקה וגם מצד המימוש. אלה דברים שאנחנו לא יכולים לעשות.

היו"ר עמרם מצנע:

תודה רבה לכם. לירון, תדאג לפרסום.

רחל עזריה:

יישר כוח.

היו"ר עמרם מצנע:

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.